אני חולה בבית.
הבשורה הרעה- זה מבאס להיות חולה וגם יש לי כאבי גב היסטריים אז אני לא יכולה לשכב ממושכות במיטה.
הבשורה הטובה- אני יכולה לכתוב.
הרבה עידכונים אין.
אליענה מככבת. היא מתנהגת למופת, אוכלת יפה מאוד (טפו טפו טפו) ונהיית חולה כל פעם בסמיכות לטיפשת חלב.
השבוע היינו באוטו- כרמלי, אליענה, מרי פופינס ואני. עצרתי כדי להוריד את כרמלי בחוג ופתאום אנחנו שומעים את אליענה אומרת מאחורה "האו, האו, האו". הסתובבנו וראינו שהיא מצביעה החוצה ואז קלטנו שהיא מצביעה על כלב שבדיוק נעמד ליד האוטו שלנו והיא אומרת "האו, האו, האו". הילדה גאון! עכשיו, היות ואלו לא מסוג הדברים שאני מלמדת את הילדים שלי זה משהו שהיא הביאה או מהגן או ממרי פופינס. מדהים.
אתמול היינו בבוקר בטיפשת חלב. אני לא אלאה אתכם בסיפורים של איך פתאום היה לנו תור אבל רק אומר שידענו על זה ערב קודם אחרי שחיכיתי כבר למעלה מחודש שיקבעו לנו משהו. הגענו, היה ריק, המתנו 2 דקות ונכנסנו לאחות שאנחנו מכירים (כי היא אחת מהשמונה (!) שכבר טיפלו באליענה בעבר). האחות הייתה על הכיפאק בסה"כ.
כמה שאלות פתיחה ואז שקילה, גובה והיקף ראש. משקל 8,010 גרם. כרגיל לא הרקולס אבל סביר (שקילה אחרונה על משקל אחר במעקב פגים בשניידר לפני 3 חודשים וקצת היה 7,730 גרם כלומר 300 וקצת גרם עליה. לא מדהים אבל הגיוני. לא כ"כ מתקבל על הדעת עם כמויות האוכל שהיא מכניסה לפה אבל שאלו יהיו הצרות שלנו…). אורך 75.4 ס"מ. האמת שכאן היתה לי אכזבה מסויימת כי חשבתי שאליענה התארכה די הרבה אבל לעומת הביקורת מלפני 3 חודשים מדובר על שינויי של 2.5 ס"מ בלבד. אני מקווה שזה הגיוני ואני מקווה שזה ישתפר כי גם ירון וגם אני לא קטנים (קצת מעל 1.8 מ') ואין לי כוח שיתחילו לשלוח אותנו עכשיו לבדיקות של גדילה. היקף ראש 45.5 ס"מ ואין שינוי (או משהו מינורי) כלומר תקין. אח"כ קיבלנו חיסון שהיה אמור להיות לפני 4 חודשים בערך המתנו קצת והלכנו. היה סביר.
כשהבאתי אותה לגן אחרי החיסון היתה שמחה גדולה.
הגננות לא הפסיקו להתפעל מאיך שהיא יושבת בריכוז, מאיך שהיא משתתפת ובעיקר מאיך שהיא אוכלת (המון ועם הידיים). מי היה מאמין ששיחה של דקה עם הגננות יכולה למלא אותך בכ"כ הרבה נחת. ב"ה.
בסוף הם שאלו את אליענה אם היא רוצה להדביק במדבקות. אליענה כמובן לא ענתה אבל אז הם סיפרו לי שהיא מאוד אוהבת מדבקות, שהיא מקלפת אותם מצויין, מדביקה אותם מצויין ושבכלל המוטוריקה העדינה שלה מפותחת בהרבה מילדים בני גילה. חשבתי שאני מתה.
איזה כיף.
מצורפות תמונות. רובן מיום ראשון האחרון כשיונתן חגג יומולדת בגן והצטלמנו בבוקר ביחד, קצת מארוחת ערב עם אליענה שהיא החליטה לתקוע מלפפון על הראש וזה נורא הצחיק אותה ואותנו ואחת של סופגניות שטיגנתי בעזרתם האדיבה של הילדים.
שבת שלום.
