שוב דודה! אחיין חדש- השמחה, ההתרגשות וכל מה שמעבר

רק עכשיו התפנתי לכתוב.

 

אחותי השלישית, אורן (עם קמץ מתחת לר') ילדה במזל טוב בן ראשון (ילד שלישי אחרי 2 בנות קסומות. טפו). הבן נולד בלילה שבין חמישי לשישי שעבר, מוצאי שמחת תורה, בלידה קלה ומקסימה.

את כל הפרטים  אני לא אספר משיקולים של צנעת הפרט כמובן רק בגדול- הבן דומה 2 טיפות של מים לאבא שלו, צהוב (גם הבילירובין וגם בגנים)- ומכאן השם שדבק בו "במבה", 2,730 גרם משקל  לידה (כמו המשקל של אליענה בגיל 5 חודשים) נינוח וחמוד. הפרט האחרון והחשוב מכולם עבורי- הוא יליד שבוע 36+5.

אין דרך לומר את זה יפה. בעסה. אין לי איך להסביר את התחושה.

ידעתי שהיא ילדה ברבע לשתיים לפנות בוקר. מההתרגשות נרדמתי אחרי 4:30. ב7:30 כבר הייתי בדרך לביה"ח לבקר אותה (ואותו!!!) עם עוגה שהכנתי + קפה. ושוב אותם תחושות ושוב המתח של מה יהיה. שוב בי"ח, שוב סטטיסטיקה שיכולה לפעול לרעתנו, שוב מסדרון של בי"ח עם תינוקיה ושוב מחלקת ולדות. וכולן שם כ"כ מאושרות והלב בוכה בפנים…. קשה מאוד.

 

בכל מקרה, התחוללה בליבי סערה גדולה בימים אלו מהשיקולים שצויינו למעלה ועוד קצת וזאת הסיבה לכתיבה המאוחרת. נשמתי לרווחה אחרי השחרור המיוחל ואני ממתינה בקוצר רוח לברית (נדחה משיקולי צהבת ושות'). בהזדמנות זו- אורן ואלעד היקרים- ברכות חמות להולדת הבן המקסים. יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שהוא יסב לכם יחד עם הבנות הקסומות רק אושר ושמחה מתוך בריאות שלמה והצלחה. אמן. אוהבים אתכם מאוד וגאים בכם!

 

אליענה-

גם את זה אין דרך יפה לומר- הילדה בהמה!!!

פעם אחרונה הייתי בטיפשת חלב לפני בערך חודשיים ואח"כ היא הספיקה להיות נורא חולה וירדה במשקל אבל מאז היא שוט לא עוצרת באדום. הילדה פשוט אכלנית וזה מסב לי כ"כ הרבה אושר שקשה לאמין שזה מה שגורמת אכילה של ילדים…

בנוסף, מחיאות הכפיים של אליענה מתרבות ומשתפרות. היא כבר מביאה את שתי הידיים למרכז הגוף ופותחת את 2 כפות הידיים אבל עדיין מתופפת עם יד ימין על יד שמאל ולא באופן אחיד. המדהים הוא שכנראה שצדקתי ויש חולשה כלשהי ביד שמאל. היותר מדהים הוא שרק אני ומרי פופינס רואות את זה.

לעניין הפיזיותרפיה נרשמה הקלה מסויית כשבפעם האחרונה (שבוע שעבר) קיבלנו שחרור והפעם לחודשיים וחצי (!) כי כרגע אליענה צריכה להתקדם בכוחות עצמה ואין הרבה איך לעזור לה מעבר למה שהיא עושה לבדה. זה שמח ועצוב. השמח כמובן שזה אומר שהמצב משתפר. העצוב הוא שאני לא יכולה לעשות יותר כדי לשפר אותו עוד.

בעניין הדיבור אין באמת התקדמות. מילים של ממש אין. קשקושים יש ואפילו די הרבה. היא מצביעה המון, מברברת, מבינה, עושה המון "לא" עם הראש (גם כשהיא כן רוצה) ועוד. מקסימה לגמריי.

ביום רביעי בעוד שבועיים יש לנו אבחון של מרפאה בעיסוק (שמתמחה בתינוקות) בקופה. נראה אם היא תבחין במה שגם אני הבחנתי ואם יהיו לה המלצות כלשהן.

שבוע מצויין ובשורות טובות.

מצורפות תמונות- מארוחת ערב שכללה וופל בלגי, מבילויים בסוכות, מביקור במסעדת "אמא" בירושלים וממשחק של אליענה עם בנדוד שלה ראם (האחיין החדש היותר ישן שנולד).